כרסנתי נ' שומרה חב' לביטוח בע"מ

פסק דין

1. התובע, יליד 1962, עתר נגד הנתבעת לפצותו בגין נזקי גוף שנגרמו לו לטענתו, בשל תאונת דרכים מיום 28/11/08 (להלן – התאונה).

2. אין מחלוקת בשאלת החבות על פי חוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים, תשל"ה - 1975 (להלן – החוק).

3. אין מחלוקת כי לתובע לא נותרה נכות צמיתה כתוצאה מהתאונה, והתובע עתר בסיכומיו לפיצויו בגין ראשי הנזק של כאב וסבל והפסדי השתכרות בעבר.

לעניין הפסדי העבר – אין מחלוקת כי שכרו של התובע בתקופת אי הכושר שולם על ידי המעביד על חשבון ימי המחלה הצבורים. התובע עתר לפיצויו בגין הסכום ששולם לו בפועל על ידי המעביד (אשר לטענתו קיבל כהלוואה והתחייב להחזירו למעביד לאחר קבלת הפיצוי מהנתבעת), בתוספת עלות המעביד בתשלום השכר.

4. ב"כ הצדדים הסכימו לפסיקה על דרך הפשרה, כאמור בסע' 4(ג) לחוק, ללא שמיעת עדויות ולאחר השמעת טיעונים בעל פה.

5. לאחר שמיעת טיעוני ב"כ הצדדים ובמסמכים הרלוונטיים (כולל: האישורים הרפואיים הרלוונטיים לתאונה, תלושי השכר ואישורי המעביד) ובשים לב ל: פיצוי בגין כאב וסבל, המחלוקת לעניין תקופת אי הכושר הרלוונטית לתאונה והפסדי ההשתכרות הנטענים בתקופה זו, וכל פרמטר רלוונטי נוסף, שוכנעתי לפסוק לתובע פיצוי בסך 20,000 ₪, בגין כל ראשי הנזק הרלוונטיים, נכון להיום.

הפיצוי כולל את השכר ששולם לתובע כדמי מחלה שאותו התחייב להחזיר למעביד (בהתאם לאמור בנספחים ז' – ט' לכתב התביעה).

6. אשר על כן, אני מחייב את הנתבעת לשלם לתובע סך של 20,000 ₪, בצירוף שכ"ט עו"ד בשיעור 12%, ואגרת משפט משוערכת אם שולמה על ידי התובע.

החיובים ישולמו תוך 30 יום שאם לא כן ישאו הפרשי הצמדה וריבית כחוק מהיום ועד התשלום המלא בפועל.

נוכח מהות ההליך (פשרה על פי סע' 4(ג) לחוק, לפני שהסתיימה ישיבת קדם המשפט השלישית בתיק), אני מורה על פטור מיתרת אגרה, על פי תקנה 5(ב)(2)(ב) לתקנות בתי המשפט (אגרות), התשס"ז– 2007.

7. המזכירות תשלח העתק מפסק הדין לב"כ הצדדים ומתייתרת הופעתם לשימועו.

ניתן היום, י"ז חשון תשע"ב, 14 נובמבר 2011, בהעדר הצדדים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: